הגהה
הטקסטים שאנו כותבים – שירה, סיפורת, מאמרים ועבודות אקדמיות – הם
המראה שלנו. טעויות לשון, תחביר שגוי או ניסוח מסורבל, עלולים לפגוע
באמינות ולעיתים אף בהבנה עצמה, ולגבות מהכותב מחיר של ביקורת שלילית
מצד הממסד הספרותי/אקדמי ולעיתים אף של התעלמות מספרו. לעומת זאת,
טקסט עברי תקני, קולח ומדויק, שעבר עריכה והגהה רציניות ומקצועיות, יזכה
בדרך כלל לתגובות טובות ולהדים משבחים.
מהי הגהה?
הגהה היא תהליך של ליטוש סופי שעובר הטקסט, מעין קריאה חוזרת נוספת
לפני הוצאתו לאור, שמטרתה לזהות את הדברים שלא טופלו בשלב העריכה,
כגון: שגיאות דפוס, סימני פיסוק וניקוד לא תקינים, אי הקפדה על אחידות
בכתיב בהתאם לכללי האקדמיה ללשון העברית ועוד, כדי להביא את כתב היד
למצב האופטימלי.
מדוע חשוב לעבור את שלב ההגהה לפני פרסום הספר?
כותבים רבים משקיעים חודשים ולעיתים שנים ביצירה, אך שולחים אותה
לפרסום או להדפסה מבלי לעבור תהליך של הגהה מקצועית. התוצאה היא,
פעמים רבות, עוגמת נפש, מבוכה ולעיתים אף צורך בתיקונים יקרים.
הגהה טובה מבוצעת על ידי מגיה מיומן, בעל שליטה מלאה בשפה העברית,
שאינו מנסה להתאים את הטקסט לתבנית מסוימת, אלא נצמד לרוח הכתיבה
ושומר על הסגנון, אך מלטש ומזקק אותו.
למי מיועדת ההגהה?
לסופרים ומשוררים – המבקשים להפוך טקסט טוב ליצירה ספרותית.
לסטודנטים – המבקשים להצליח בעבודות גמר.
לבעלי עסקים – שמבינים שתוכן רהוט הוא כלי שיווקי חזק.
לאנשי אקדמיה – שאינם מוכנים להתפשר על רמת הכתיבה.
ולכל מי שיודע את כוחן והשפעתן של מילים, ומכיר ביכולתן לשנות מציאות.
מה ההבדל בין עריכה לשונית להגהה?
עריכה לשונית מתבצעת לרוב בשלבים מוקדמים יותר, וכוללת גם שכתוב,
ארגון מחדש, שינויי ניסוח ועוד.
הגהה, לעומת זאת, נעשית לקראת שלב הסיום – לאחר שהטקסט כבר עבר
עריכה, ותפקידה הוא לוודא שכל הפרטים בו מדויקים ותקניים.
ביקינטון – עריכה וכתיבה ההגהה נעשית באופן היסודי והמקצועי ביותר
ובאיכות הגבוהה ביותר. כעורכת וכמגיהה, המחויבות שלי לכתב היד שלכם היא
בלתי מתפשרת.
